יום שני, 2 ביוני 2014

פוסט - נבואת הגלות השנייה ומצב ישראל בסופה

פוסט - נבואת הגלות השנייה ומצב ישראל בסופה


אנחנו קוראים שעם ישראל ,אם, יחטא ,יוענש בעונשים קשים,ובסופם,אם לא יועיל יצאו לגלות (ויקרא כו,דברים כח,ועוד), מטרתי בפוסט זה היא להראות שהגלות הזאת נחזתה מראש בתורה בפרטי פרטים, ואינה מעורפלת כלל בניגוד לטענות של עוורים מרצון.
נסתמך בעיקר על ציטוטים מהחומש ומספרי הנביאים על הגלות(השניה,בה נתמקד כאן),אופיה, והפסקתה,ונשווה להיסטוריה (באופן מצומצם,מפאת המקום) שהתרחשה מאז שהדברים נכתבו :
מאפייני הגלות

דברים כח: סד
"    וֶהֱפִיצְךָ השם בְּכָל-הָעַמִּים מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד-קְצֵה הָאָרֶץ "
 על כך בלבד קשה יהיה לחלוק,שהרי העדות המרכיבים את העם היהודי היושב בציון הגיעו מכל יבשת מיושבת בעולם.לכן אינני רואה צורך להביא מקורות לכך כאשר זה ברור לכל ילד, אמנם ראוי לציין כי בוודאות בזמן חתימת התנ"ך היהודים לא היו בכל העולם עדיין,אפילו לא בכל העולם המוכר עדיין,הקהילות המרכזיות שמוזכרות הן אלו במסופוטמיה ופרס, קהילה במצרים שברחה לשם בזמן הנביא ירמיהו ע"ה ולאחר רצח גדליהו ע"ה ,וקהילה בארץ ישראל בתחילת ימי בית שני , לכן,ודאי שהאפיון הזה חשוב

שם:פסוק סה:
" וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא-יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף-רַגְלֶךָ "
פשט הדבר בכל מקום אליו היהודים יגיעו יהיה להם צרות ולא יצליחו למצוא מנוחה
הדבר כאמור , התקיים, לחרדתנו,במלוא הדרו, די לעיין ברשימות הפוגרומים והגירושים כדי לתפוס שאכן היהודים לא יכלו להתיישב בארץ בגלות לאורך זמן בשום מקום,כל שכן לא בשלווה ,ונביא דוגמאות
על הפוגרומים האיומים,חלק לא מבוטל מלווה בגירוש , באירופה אפשר לעיין בטבלה כאן :
 http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%9D

גירושים מפורסמים כמו גירוש ספרד גירוש היהודים ממקומות רבים במהלך המלחמה השנייה והעברתם לגטאות ידועים לכל, אך נזכיר דוגמאות (מעטות,מפאת המקום) גם לגירושים פחות מוכרים ,גירוש היהודים על ידי כריסטיאן החמישי מלך נורבגיה,גירוש היהודים מסיצליה מתוקף גירוש ספרד ,ומפורטוגל בשנת 1497 באופן עצמאי מספרד(אדרבה,אחרי שיהודי ספרד בחלקם ברחו לשם)

כמובן לא נזכיר פה כמה מדינות כלל לא התירו ליהודים לגור בשטחם.אך רבים כאלו היו

בעולם הערבי , גם הגירושים הגדולים אינם ידועים, וובכן נזכיר במקצת שרוב האוכלוסיה היהודית בחצי האי ערב הושמדה או גורשה כבר בימיה הראשונים האיסלם הראשונים,לקריאה מהירה בנושא אמליץ על מאמר זה
http://www.faz.co.il/story_1106
אך היו המון גירושים  לא מוכרים,למשל תחת העותמנים (למשל ב1618 בתימן תחת המושל הטורקי) וגם בתימן תחת המלך אחמד אבן חסן אל מהדי

גם ההצקות החוזרות והנשנות,שלא נתנו מרגוע, מעט אינם ידועים , אפילו גזרות מפורסמות כמו בתימן תחת המלך עבד על נבי .  כל שכן פחות מפורסמות כל מיני 'פוגרומים' ערביים במקומות רבים,למשל במרוקו פוגרומים תחת מולאי איסמעיל,פוגרום מוגדור ב1844 ,או אפילו בעת המודרנית, פוגרום קזבלנקה ב1942 , ועוד .
אוכל להביא דוגמאות כאלו מכמעט כל מקום שבו התגוררו יהודים, אך אין ספק שאכן ,היהודים לא מצאו מנוח.

ייתכן שתקשה : הנה ,הרי יש את יהדות אמריקה שמעולם לא חוותה צרות כאלו
אז ... ראשית לכל, ההווה הוא לא ראיה, גם פרוסיה הייתה נאורה ביחסה ליהודים מאד לא מעט זמן...וכולנו יודעים איך זה הסתיים...
ומכל מקום,גם זה לא מדויק , גם על הצרות של יהודי אמריקה ,מעט מאד יודעים.... שכונות יהודיות שלמות כמו בראונזוויל בברוקלין, מטפן בבוסטון, האיזור הדרום מזרחי בוושינגטון היו בעבר שוקקים יהודים, שע"י אנטישמיות של מקומיים ברחו משם כל עוד נפשם בם, והזקנים והעניים שלא יכלו להרשות לעצמם , פשוט היו כלואים בביתם ...
ה'אפליה המתקנת' בחצי המאה הקודמת הייתה , אף על פי שלא נקראה כך, חזרה לנומרוס קלאוזוס , יהודים נכנסו ללימודים אקדמאיים וקיבלו עבודות במשרות ציבוריות וכדומה, לא לפי כושרם ויכולתם,כי אם לפי מכסתם באוכלוסיה המקומית, מה שלא הותיר ליהודים עניים וממעמד הביניים,ובניגוד לאשליות ותעתועי השווא של מיאמי ביץ', לא כל היהודים בארה"ב עשירים, אפשרויות רבות ללימודים והשתכרות הולמים ע"פ כישוריהם שכן הם היו מיעוט באיזורים רבים  ,וגם רבים מאלו מהתקופה הקודמת פוטרו ממשרותיהם בעבור ניתנתם לפי מכסה לרוב הציבור במקומות מסוימים,שזה היה בעייה רצינית באיזורים כמו ניו יורק,בקיצור , בהחלט גם יהודים בארה"ב סבלו לא מעט ...

הנבואות הללו נשנו בהרבה מקומות ביחזקאל אחד מהנביאים שכבר טעמו את גלות בבל, ובירור ניבא על העתיד לבוא,הגלות הבאה  , למשל :יחזקאל ו:ח ,יא:טז ,יב:טו ,כ:כג,כב:טו , כט:יב  לו:יט

וכמובן, כל תיאורי הסבל באופן כללים (יעויין בויקרא כו,דברים כח) בהחלט הוגשמו ע"י מדיניות אנטישמיות גם במזרח(לבישת עיאר,לבישת ז'נאב,מס גולגולת,וכו' גזרות עבודת פרך תחת העותומנים ומה לא) ...מפאת המקום איני רואה צורך לפרט את היחס ליהודים באירופה,שכן אלו דברים שידועים היטב

נעבור הלאה :
כיצד הגלות תסתיים , וכיצד יהיה מצב ישראל לאחר הגלות?

אמנם ניתנו שתי אלטרנטיבות שתלויות בהתנהגותינו ,אם נחזור בתשובה, נגאל 'היום-אם בקולו תשמעו' , אך אם לא , זה יהיה כרוך ביסורים, ונגאל אף על פי שלא יגיע לנו, רק משום חילול השם שיווצר על ידי הגוים, למשל נביא מיחזקאל לו  :

 "טז וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.  יז בֶּן-אָדָם, בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל-אַדְמָתָם, וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ, בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילוֹתָם:  כְּטֻמְאַת, הַנִּדָּה, הָיְתָה דַרְכָּם, לְפָנָי.  יח וָאֶשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם, עַל-הַדָּם אֲשֶׁר-שָׁפְכוּ עַל-הָאָרֶץ; וּבְגִלּוּלֵיהֶם, טִמְּאוּהָ.  יט וָאָפִיץ אֹתָם בַּגּוֹיִם, וַיִּזָּרוּ בָּאֲרָצוֹת:  כְּדַרְכָּם וְכַעֲלִילוֹתָם, שְׁפַטְתִּים.  כ וַיָּבוֹא, אֶל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר-בָּאוּ שָׁם, וַיְחַלְּלוּ, אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי--בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם-יְהוָה אֵלֶּה, וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ.  כא וָאֶחְמֹל, עַל-שֵׁם קָדְשִׁי, אֲשֶׁר חִלְּלֻהוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר-בָּאוּ שָׁמָּה.
כב לָכֵן אֱמֹר לְבֵית-יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה, בֵּית יִשְׂרָאֵל:  כִּי אִם-לְשֵׁם-קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם, בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר-בָּאתֶם שָׁם.  כג וְקִדַּשְׁתִּי אֶת-שְׁמִי הַגָּדוֹל, הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם, אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם, בְּתוֹכָם; וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי-אֲנִי יְהוָה, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם, לְעֵינֵיהֶם.  כד וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן-הַגּוֹיִם, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל-הָאֲרָצוֹת; וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-אַדְמַתְכֶם.  כה וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים, וּטְהַרְתֶּם:  מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל-גִּלּוּלֵיכֶם, אֲטַהֵר אֶתְכֶם.  כו וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וַהֲסִרֹתִי אֶת-לֵב הָאֶבֶן, מִבְּשַׂרְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם, לֵב בָּשָׂר.  כז וְאֶת-רוּחִי, אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וְעָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ, וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם.  כח וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם; וִהְיִיתֶם לִי, לְעָם, וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים.  כט וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם; וְקָרָאתִי אֶל-הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ, וְלֹא-אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב.  ל וְהִרְבֵּיתִי אֶת-פְּרִי הָעֵץ, וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה:  לְמַעַן, אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב--בַּגּוֹיִם.  לא וּזְכַרְתֶּם אֶת-דַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וּמַעַלְלֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא-טוֹבִים; וּנְקֹטֹתֶם, בִּפְנֵיכֶם, עַל עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם, וְעַל תּוֹעֲבוֹתֵיכֶם.  לב לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי-עֹשֶׂה, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה--יִוָּדַע, לָכֶם:  בּוֹשׁוּ וְהִכָּלְמוּ מִדַּרְכֵיכֶם, בֵּית יִשְׂרָאֵל.  "

ז"א ,בבירור הקב"ה , אם לא נחזור בתשובה , כאשר יתגבר החילול השם (וכלשון חז"ל במדרש שיר השירים רבה ב:א[ז]  :"שאם מקשים עול על ישראל הן גורמין לקץ(הגלות) לבוא שלא בעונתו") ברמה בלתי נסבלת, הקב"ה יגאל אותנו,אף על פי שלא מגיע לנו, אע"פ שעם ישראל עדיין בטומאותיו וגילוליו ,שזה מאפיין שראוי לציין
כמו כן, הקב"ה ירבה את הדגן ופרי העץ ותנובת השדה , למען שלא נלך עוד לגלות ונהיה בחרפת רעב ,וגם זה,ידוע מאליו,שישראל הפכה למעצמת חקלאות לא מבוטלת עד כדי כך שהאו"ם,ואפילו מעצמות כמו סין, מבקשים מאיתנו עזרה ...
וזה כעין מה שנאמר בפרק לפני כן
" וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל, עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ, וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ, לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל:  כִּי קֵרְבוּ, לָבוֹא"
פסוק ח , (וכך אמרו חז"ל בסנהדרין צח עמוד א : "ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר (יחזקאל לו) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'(וגומר,המשך הפסוק)" ז"א,זה סימן לסוף הגלות ותחילת הגאולה )
וראוי להתעכב על המאפיין הזה , הרי למדנו שבגלות
" וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי, אֶת-הָאָרֶץ; וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם, הַיֹּשְׁבִים בָּהּ.  וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם, וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב; וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה, וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה. "
ויקראו כו לב-לג, ז"א ,שבגלות,הארץ תהיה שממה ,וככתוב בדברים כט:כב-כג

"גָּפְרִית וָמֶלַח, שְׂרֵפָה כָל-אַרְצָהּ--לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ, וְלֹא-יַעֲלֶה בָהּ כָּל-עֵשֶׂב:  כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה, אַדְמָה וּצְבֹיִים, אֲשֶׁר הָפַךְ יְהוָה, בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ.  כג וְאָמְרוּ, כָּל-הַגּוֹיִם, עַל-מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה, לָאָרֶץ הַזֹּאת; מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל, הַזֶּה". 

ובירמיהו יט: ח כתב
 וְשַׂמְתִּי אֶת-הָעִיר הַזֹּאת, לְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה:  כֹּל עֹבֵר עָלֶיהָ, יִשֹּׁם וְיִשְׁרֹק עַל-כָּל-מַכֹּתֶהָ""
בקיצור אחד ממאפייני הארץ בזמן שנהיה בגלות,שהולך להשתנות כשנחזור, יהיה שממה ושממון, הרס וחוסר פוריות ,  ואביא כדוגמה מ'עובר עליה' כזה עובר דרך (טכנית סופר) בשם מארק טווין:
"We traversed some miles of desolate country whose soil is rich enough but is given wholly to weeds - a silent, mournful expanse… A desolation is here that not even imagination can grace with the pomp of life and action. We reached Tabor safely… We never saw a human being on the whole route. We pressed on toward the goal of our crusade, renowned Jerusalem. The further we went the hotter the sun got and the more rocky and bare, repulsive and dreary the landscape became… There was hardly a tree or a shrub anywhere. Even the olive and the cactus, those fast friends of a worthless soil, had almost deserted the country. No landscape exists that is more tiresome to the eye than that which bounds the approaches to Jerusalem… Jerusalem is mournful, dreary and lifeless. I would not desire to live here. It is a hopeless, dreary, heartbroken land… Palestine sits in sackcloth and ashes.Over itbroods the spell of a curse that has withered its fields and fettered its energies ... Palestine is desolate and unlovely. And why should it be otherwise? Can the curse of the Deity beatify a land? Palestine is no more of this work-day world

אוסף הציטוטים מתוך
The Innocents Abroad, or The New Pilgrims' Progress
(עמודים 216-359)

בסוף התהליך, נחזור בתשובה,אך נגאל,עוד לפני כן.

מאפיין נוסף על המצב כשנגאל , אפשר ללמוד מנבואת גוג ומגוג(עיין יחזקאל לח-לט),שעדיין לא התרחשה ,אך מתארת  המצב שיהיה כאשר תתרחש (ביחזקאל לח:ח):
 "מִיָּמִים רַבִּים, תִּפָּקֵד--בְּאַחֲרִית הַשָּׁנִים תָּבוֹא אֶל-אֶרֶץ מְשׁוֹבֶבֶת מֵחֶרֶב מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים רַבִּים, עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-הָיוּ לְחָרְבָּה תָּמִיד; וְהִיא מֵעַמִּים הוּצָאָה, וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח כֻּלָּם"
"וְאָמַרְתָּ, אֶעֱלֶה עַל-אֶרֶץ פְּרָזוֹת--אָבוֹא הַשֹּׁקְטִים, יֹשְׁבֵי לָבֶטַח; כֻּלָּם, יֹשְׁבִים בְּאֵין חוֹמָה, וּבְרִיחַ וּדְלָתַיִם, אֵין לָהֶם"
ז"א, לפני שגוג יבוא, עם ישראל יהיו כבר בארץ ישראל, כאשר כבר היו בגלות,וחזרו,קובצו מעמים רבים(!!) , שאל בינותם התפזרו במהלך הגלות , הדבר הולך להיות מימים רבים - מזמן הנבואה של יחזקאל, באחרית השנים...  ובאותו הזמן שיקובצו מעמים רבים ויהיו כבר בישראל, מצב הארץ יהיה ארץ פרזות , ז"א ערים ללא חומה(!!) ...

בקיצור, כל המאפיינים, אכן מתאימים. נחזו מראש,בפרטי פרטים. אין כאן תיאור מעורפל, ובוודאי שלא נכתבו הדברים לאחר שנתרחשו....
  • נספח:

 כיצד הגלות תסתיים? מה יוביל לחילול השם שיגרום לגלות להסתיים ? האם אנחנו יודעים מי בדיוק יוביל לזה ?

מעניין שחז"ל זכרו דווקא עם מאד ספציפי, כאשר הם הסבירו שהבקשה המופיעה בתהילים 'זממו אל תפק' מוסבת עליו :
במסכת מגילה דף ו עמודים א-ב כתוב

"ואמר רבי יצחק מאי דכתיב (תהילים קמ:ט) אל תתן ה' מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה אמר יעקב לפני הקב"ה רבונו של עולם אל תתן לעשו הרשע תאות לבו זממו אל תפק זו גרממיא של אדום שאלמלי הן יוצאין מחריבין כל העולם כולו"


ז"א , חז"ל דורשים ש' אל תתן השם, מאויי רשע (תאוות הרשע) זממו אל תפק(אל תתן לו להפיק את זממו) ירומו סלה'
מ'ירומו' כנראה דרשו את 'רומא' ,לענ"ד,ולא ארחיב בנוגע לזה כרגע
מכל מקום:
שאל תתן לגרממיא של אדום (אדום= רומא,אצל חז"ל,וכאמור לא ארחיב כרגע מדוע הרומאים מזוהים עם אדום) ,זאת אומרת, העם 'גרממיא' שכרגע נשלט על ידי אדום (עיין בהמשך שם,שהם במלחמה ביניהם)
שאם הם לא היו מועסקים על ידי הרומאים, הם יכלו לצאת ולהחריב את העולם כולו . ובמיוחד מדגישים ש'זממו אל תפק' = גרממיא
ז"א,יש עניין מיוחד ,שהם זוממים משהו, ומבקשים מהקב"ה שלא יתן להם להוציא זאת לפועל .

אז מי אלה אותם גרממיא ? במקום אחר בגמרא, מסכת יומא דף י עמוד א אנחנו קוראים ש "גומר זה גרממיא"

במדרש בראשית נח לז:א אנחנו קוראים זיהויים:
"בני יפת גומר ומגוג (בראשית י:ב)
אמר רבי שמואל בר אמי:
זו אפריקה, וגירמניא, ומדי, ומקדוניא, איסניא, ותוניה, תירס.

רבי סימון אמר:
זו פרס.

רבנן אמרי:
תורקי.
ובני גומר אשכנז וריפת ותוגרמא, אסייא והדייף וגרמנייא.

רבי ברכיה אמר:
גירמניקייא
."

ז"א, לפי דעה אחת גירמניא אחת מהקבוצה,לפי דעה אחת מבני גומר הם גרמניא(ז"א,התפצלו מהעם המקורי שנקרא גומר) , לפי רבי ברכיה גומר זה גירמניקיא ממש .בבירור לשיטת רוב הדעות גומר וגרמניא איכשהו קשורים.